רצפת האגן,יוגה ומולה בנדה
אזור רצפת האגן הוא בעצם קבוצת שרירים, כלי דם , גידים ורצועות, הבנויים בצורת 8 ומשמשים כעין ערסל שתפקידיו הם תמיכה וייצוב הגו והאיברים הפנימיים שבגופינו. בנוסף לתפקידים אלו אחראים שרירי רצפת האגן יחד עם מערכת רפלקסים מורכבת על תפקוד ושליטה במערכת השתן.
במשך השנים עלולה להיווצר חולשה בתפקוד שרירים אלו מסיבות שונות כגון:
- הריון ולידה אצל נשים
- חולשה טבעית של השרירים כתוצאה מחוסר תרגול שלהם ומהעובדה שהם עובדים כנגד כח המשיכה(כמו שאר שרירי היציבה של הגוף) שגורם להם להתרופפות כלפי מטה
- פעילות גופנית המבוצעת ללא התייחסות לעבודה נכונה עם שרירי רצפת האגן
כאשר נוצר ליקוי בתפקוד רצפת האגן עלולות להיווצר בעיות כגון דליפות שתן וצואה, טחורים, עצירות, צניחות איברים(נרתיק, רחם, פי טבעת) ועוד.
ניתן למנוע בעיות אלו הן על ידי תרגול וחיזוק השרירים באיזור זה והן על ידי שימת דגש על מודעות לאיזור זה בעת פעילות גופנית בכלל.
כאשר אנו מתרגלים את שרירי רצפת האגן אנו מתייחסים לשני היבטים:
- חיזוק שרירים אלו בפני עצמו על מנת לשפר ולשמור על תפקודם
- חיזוק שרירים אלו כחלק ממערכת שרירי הליבה (ה-CORE) שמהווים את שרירי היציבה
עבודה נכונה של שרירי רצפת האגן מתבצעת בשיתוף עם שרירי הבטן, באופן כזה שבזמן נשיפה רצפת האגן נאספת פנימה ומעלה אל הבטן ושרירי הבטן נאספים אל הגב, מאריכים אותו ומנסים להרים את הצלעות מעלה.
כדי להבין את הפעולה של כיווץ שרירי רצפת האגן יש לדמות פעולה של עצירת שתן או התאפקות. ניתן להרגיש זאת בצורה מוחשית על ידי נסיון לעצור את השתן בזמן ישיבה בשירותים . תרגיל זה אינו דרך לחיזוק אלא אך ורק דרך להבין את מיקומם ופעולתם של השרירים ובשום אופן אינו מתבצע כתרגול קבוע .
את תרגילי החיזוק מבצעים בעמידה, ישיבה או שכיבה כשכאמור לאחר שהבנו את אופן הפעולה המדויק , יש לכווץ ולאסוף את שרירי רצפת האגן במטרה להרים אותם לכיוון הטבור.
בנוסף על מנת לשמור על רצפת האגן יש לכווץ ולהחזיק אותה יחד עם הבטן בזמן פעילות גופנית.הכוונה היא שכאשר אנו מבצעים פעולה מסויימת , יש לייצב את הגוף קודם כל על ידי כיווץ שרירי האגן יחד עם הבטן (תוך נשיפה) ורק אז לבצע את התרגיל שברצוננו לבצע. לדוגמא, בעת תרגיל לחיזוק הבטן בשכיבה על הגב , יש לאסוף את רצפת האגן אל הטבור ואת הבטן אל הגב ורק אחר כך לבצע פעולה מחלק הגוף העליון.
ביוגה ישנה התייחסות מעמיקה ויסודית לשרירי רצפת האגן על ידי הבנדות.בנדות הן נקודות בגוף המשפיעות על זרימת ורמת האנרגיה שבו.
ישנן שלוש בנדות :
מולה בנדה – באזור רצפת האגן
אודיאנה בנדה- באזור הטבור
ג'לנדהרה בנדה- באזור הגרון
פירוש המילה בנדה היא נעילה, סגירה , ריסון, והמשמעות היא "נעילת" השרירים בנקודות הנ"ל והשפעה על זרימת האנרגיה בגוף.
המולה בנדה היא בעצם נעילת השורש(מולה-שורש) והכוונה היא לנעילת הבסיס,השורש של הגוף – אזור רצפת האגן. על ידי תרגול תוך שמירה על המולה בנדה אנו בעצם שומרים על הגוף, משפיעים על רמת האנרגיה שבו ומשפרים את תפקוד שרירי רצפת האגן כחלק ממערכת היציבה של הגוף.
בעת תרגול אסאנות היוגה שמתבצע תוך נשימה מודעת ואקטיבית במצב של ריכוז עמוק, אנו בעצם מתייחסים לאזור האגן כחלק ממכלול הליבה של הגוף, זרימת הדם לאיזור משתפרת(כמו לכל איזורי הגוף) והתפקוד הפיזיולוגי והעצבי שלהם עולה.
תרגול קבוע של שרירי רצפת האגן משפר את תפקודם ומונע בעיות בהם בשלבים מאוחרים יותר, משפר את יציבת הגוף כתוצאה מכך שמרכז הגוף- שרירי היציבה שלנו-מתחזקים ומבצעים את ייעודם הפונקציונאלי בצורה טובה יותר , ומעמיק את איכות התרגול שלנו על ידי עבודה פנימית מודעת יותר.
