יוגה היא השקטה של תנודות התודעה

המילה יוגה נגזרת מן השורש יוג'- בסנסקריט- שפה הודית עתיקה שכיום כבר אינה בשימוש, ובה נכתבו כתבי היוגה העתיקים.
פירוש השורש יוג' הוא – איחוד, צירוף, מיזוג.
והכוונה היא לאיחוד אמיתי בין כל כוחות הגוף, המיינד והנפש.
אימון הנפש במטרה להגיע לאיזון המאפשר לאדם להתבונן בכל מישורי החיים במידה שווה ובשלווה-שחרור.
היוגה מדברת בעצם על שחרור מכאב ומצער על ידי רכישת ידע ויציאה ממצב של חוסר ידע- בורות.כאשר המיינד, הגוף והנפש נמצאים במצב של שליטה ואיזון, משוחררים מרצונות ותשוקות חסרות מנוחה - אז מגיעים לשלווה ולשמחה אמיתית, וזהו האוצר הגדול מכולם.
מי שישיג זאת לא יושפע אף מן הצער העמוק ביותר.

ההתייחסות היא לרבדים השונים של האדם והחיים, כמו יהלום בעל פיאות רבות, כשכל פיאה משקפת גוון שונה של משמעות וחושפת היבט אחר של המאמץ המושקע על ידי האדם, כדי לזכות באיזון שיביא לשלווה ולשחרור.

אך כיצד בעצם אנו מגיעים על פי היוגה לאיזון שכזה,לאיחוד, לשלווה הזו?
על פי התיאוריה של היוגה שמוצגת ביוגה סוטרה של פאטאנג'אלי - הספר שהפך את היוגה לשיטה ולאורח חיים נגישים לכלל האדם - ישנם 8 שלבים במסע שמוליך אותנו לשם – אך השלבים הללו חשובים בדיוק כמו המטרה עצמה. בכל שלב כזה ישנה התייחסות מהשטחי אל העמוק ביותר, מהפנימי אל החיצוני ביותר, ותמיד הראייה היא דו כיוונית, כזו המשפיעה גם על האדם המתרגל את היוגה וגם על הסביבה.

שמונת השלבים הם:
יאמה - דיברות מוסר אוניברסאליות
ניאמה - משמעת עצמית
אסאנה - תנוחה – התרגול הפיזי שהיוגה היא השיטה היחידה כאמור שמתייחסת אליו כאל חלק אינטגראלי בהיבט הכלל מערכתי .
פראניאמה - מדע הנשימה- שליטה בנשימה שמהווה גשר בין הפיזיות של השלבים הראשונים לבין ההתכנסות פנימה וההתבוננות שבשלבים הבאים.
פרטיהארה - התכנסות והתבוננות, וניתוק המיינד משליטת החושים והעצמים החיצוניים
דארנה - ריכוז פנימי ועמוק
דהיאנה -מדיטציה
סמדה י- השלב האחרון .זהו מצב של מודעות על הנוצר על ידי מדיטציה עמוקה. פסגת הריכוז והמדיטציה ,זהו הסיום , סוף מסעו של ההולך בדרך היוגה.

זוהי חוויה של מודעות , שמחה ושלווה אין סופיות, אין יותר הפרדה , יש איחוד בין הגוף לנפש למינד, אז יש השקטה של תנודות התודעה.

מבוסס על: אור על היוגה מאת ב.ק.ס. איינגר וקסם היוגה מאת סוואמי ונקטסאננדה.
כתבה: גילת רווה אור